רדיאנסי (ישראל) בע"מ נ' אינדרמו - טיק מדיקל סיסטם בע"מ

החלטה

לפני בקשות בעניין מועד הגשת ההתנגדות בתיק זה וכן התנגדות לביצוע שטר.

המצהיר, מר ראפל, טוען בתצהירו כי הגיעה למשרדיה של המבקשת ברחוב ברודצקי בת"א ומצא על הרצפה את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל. לטענתו, לאזהרה צורף אישור המסירה המקורי. לדבריו, בנסיבות אלה יש לראות במועד בו נודע לו לראשונה על האזהרה – יום 21/11/11 – כיום המצאת האזהרה לידיו. כיוון שכך, נטען משהוגשה ההתנגדות ביום 11.12.11 היא הוגשה במועד.

עוד נאמר כי המועד שנרשם כמועד המצאת האזהרה, יום 18.11.11 – יום שישי – אינו יכול להיחשב כמועד המצאת האזהרה למבקשת שכן בימי שישי משרדי המבקשת סגורים. עוד נאמר כי המצהיר היה במשרדי המבקשת ביום ראשון, לאחר ביצוע ההמצאה לכאורה, אך לא ראה את האזהרה באותו מועד.

לאור האמור מבוקש לקבוע כי מועד המצאת האזהרה היה ביום 21.11.11 ולחלופין – להאריך למבקשת את המועד להגשת ההתנגדות. המבקשת טוענת כי פעלה בתום לב ובמסגרת לוח זמנים שהאמינה כי הוא לוח הזמנים המחייב מבחינתה. ככל שיש איחור בהגשת ההתנגדות הרי שמדובר באיחור קצר של יום עסקים אחד. לא ניתן ללמוד מאיחור כזה על זלזול או ויתור מצד המבקשת על מיצוי זכויותיה בהליך המשפטי.

ביום 11.12.11 – המועד בו הוגשה בקשה זו – קבע רשם ההוצאה לפועל כי יש להעביר את הבקשה להארכת מועד אל בית המשפט וציין עוד כי "חבל שהמזכירות הקלידה את הבקשה כהתנגדות אף שהמועד להגשתה בזכות חלף" (סעיף 2 להחלטת ר' ההוצאה לפועל).

לגופו של עניין נטען כי השטר ניתן במסגרת הצעת מחיר לרכישת מכונות. תוקפה של הצעת מחיר זו היה עד למועד מסוים (30.12.11) שאז – כעולה ממנה – תפקע ההצעה אלא אם תאושר ההצעה עד אז על ידי המשיבה. המשיבה וזו לא אישרה את הצעת המחיר וההצעה פקעה, מה עוד שהמשיבה מעולם לא סיפקה למבקשת את המכונה או המכונות נשוא העסקה. המבקשת מציינת גם אי בשל אי ביצוע העסקה נגרם לה נזק (אבדן רווח) בשיעור 148,480 ₪ אותו מבקשת, יש להניח, המבקשת לקזז כנגד סכום השטר.

במועד הדיון נחקר המצהיר מטעם המבקשת על תצהירו והצדדים סיכמו על פה טענותיהם בהתנגדות ובבקשות בעניינה.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים הגעתי לכלל המסקנות הבאות: ראשית, אין מקום בנסיבות המקרה לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד. שנית, על יסוד התשתית העובדתית שהוצגה על ידי המבקשת בנוגע לנסיבות האיחור ובשים לב לטענות הגנתה ומשכו המזערי של האיחור יש מקום להאריך למבקשת את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד בו הוגשה בפועל. שלישית, לגופה של ההתנגדות, הוצגה על ידי המבקשת הגנה אפשרית ועל כן יש ליתן לה רשות להתגונן.

1.אין מקום לקביעה כי ההתנגדות הוגשה במועד

גרסתו העובדתית של המצהיר מטעם המבקשת הייתה כי הוא מצא את האזהרה מונחת על רצפת משרדי המבקשת ברחוב ברודצקי רק ביום 21.11.11. משכך, ההתנגדות הוגשה במועד. בגרסה זו המתארת את הנסיבות שהובילו לקבלת האזהרה על ידי המבקשת נמצאו סתירות המערערות את מהימנותה. המצהיר העיד בבית המשפט כי "העובד שלי (שלאחר מכן התברר כי מדובר בעובדת) התקשר אלי ואמר שהוא קיבל את המסמך... העובד שלי הוא זה שמגיע למשרד ולא אני זה שראיתי את האזהרה, לכן אינני יודע לומר אם הקרעים בשולי האזהרה נבעו מהדבקה כזו".[עמ' 1 שו' 22,24-25]. מדברים אלה עולה כי לא זו בלבד שהמצהיר לא היה זה שלדבריו מצא את האזהרה מונחת על רצפת משרדי המבקשת אלא הוא אף אינו יכול לומר כעניין שבעובדה – בניגוד לנטען בתצהירו – כי האזהרה לא הייתה מודבקת על דלת משרדי המבקשת.

לעומת זאת, לא התבקשה חקירתו של המוסר מטעם המשיבה בדבר נסיבות ביצוע ההמצאה בדרך של הדבקה. הגרסה הגלומה באישור המסירה בתיק לא נסתרה. לאור האמור, אין יסוד לקבוע כי המצאת האזהרה הייתה בדרך אחרת מזו האמורה באישור המסירה. העולה מן המקובץ הוא, כי יש לקבוע כי ההתנגדות הוגשה באיחור.

2.נסיבות המקרה מצדיקות הארכת המועד

תכליתה המרכזית של ההמצאה כי להביא לידיעת הגורם אליו מבוצעת ההמצאה על אודות ההליך המשפטי שננקט נגדו באופן שיאפשר לו להתגונן נגדו ולקבל את יומו בבית המשפט. אין ספק, כי משעה שבוצעה במקרה דנא המצאה בדרך של הדבקה, הרי שהמועד הקובע לצורך תחילת מניין הימים הוא מועד ביצוע ההדבקה ולא המועד בו התגלה הכתב לנמען. יחד עם זאת, דומה כי אי התחשבות במועד בו התגלה לנמען דבר קיומו של הכתב שהומצא לו תחתור תחת אחת מתכליותיה העיקריות של ההמצאה שהיא, כאמור, להביא לידיעת הנמען את דבר קיומו של ההליך נגדו. לפיכך, הגם שאת מניין הימים להגשת ההתנגדות יש למנות ממועד הדבקת הכתב על גבי דלת משרדי המבקשת, יש מקום להביא בחשבון את המועד בו התגלה הכתב על ידי המבקשת שכן רק ממועד זה נוצרה בידה האפשרות המעשית לעמוד על ההליכים הננקטים נגדה ולפעול להתגונן נגדם. משכך, אני סבור כי יש ליתן משקל לעניין הארכת המועד לעת בה התגלתה האזהרה על ידי המבקשת.

מרכיב שני נוגע למשך האיחור. האיחור במקרה דנא אינו איחור ממושך אלא מזערי. במצב דברים כזה יש להניח כי אינטרס ההסתמכות של המשיבה על אי הגשת התנגדות במועד מצד המבקשת מקבל משקל נמוך יחסית בהשוואה לאינטרס המבקשת להתגונן בפני התביעה ולקבל את יומה בבית המשפט.

למרכיב השלישי שעניינו סיכויי ההגנה אתייחס להלן במסגרת הפרק העוסק במתן רשות להתגונן.

3.סיכויי ההגנה – מתן רשות להתגונן

מרכיב שלישי נוגע לסיכויי ההגנה גופם. גרסתו העובדתית של המצהיר מטעם המבקשת הייתה כי המבקשת הייתה צריכה לקבל את המכונות 4-5 ימים מיום 30.11. ומשלא קיבלה את המכונות ביטלה את השיק ליום 24.12. המצהיר עמד על דעתו כי לא בוצעה הזמנה אלא מדובר בהצעת מחיר בלבד שהייתה תקפה לשבועיים בלבד. אדגיש כי בשלב זה, ככל שיש סתירה בין מסמכי ההזמנה לבין גרסתו של המצהיר, אין בכך כדי למנוע מתן רשות להתגונן למבקשת נוכח ההלכה הקובעת כי בשלב דיוני זה ניתן להעלות גם טענות בע"פ כנגד תוכנם של מסמכים בכתב. המצהיר שלל את האפשרות שהוצעה לו בחקירה נגדית כאילו היו המכונות מוכנות ואילו הוא (המצהיר) בחוסר תום לב נמנע מליטול אותן לרשותו ובה בעת ביטל את השיק [עמ' 7 ש' 12-13]. המצהיר אישר גם כי שוחח עם נציג המשיבה בשם אלי יומיים לפני 24.11. וביקש לעכב את הפקדת השיק לפירעון עד 30.11. עם זאת, העד כפר בכך שביקש מאלי להותיר ברשות המשיבה את המכונות. יחד עם זאת, אעיר כי מחומר הראיות עולה לכאורה כי המצהיר שלח ביום 22.12 – יומיים בלבד לפני הגיע זמן פירעונו של השיק - מייל למשיבה וביקש לעכב את הצגת השיק לפירעון עד ליום 30.11. ובאותה נשימה ציין המצהיר כי ביטל את השיק לפני מועד פירעונו (24.11.). כיצד מתיישבת בקשתו של המצהיר מן המשיבה, יומיים לפני מועד הפירעון, לדחות את מועד הצגתו של השיק לפירעון עם ביטולו של השיק "לפני ה-24" (עמ' 7 שו' 32) וכיצד מתיישבים אלה עם חובתו של המצהיר, בשם המבקשת, לנהוג בתום לב ביחסיו עם המשיבה? בשלב זה התשובה לשאלה זו אינה ברורה. אגב, המצהיר לא ידע לומר אם ביטל את השיק לפני ה-24.11 או לפני ה-30.11. [עמ' 8 שו' 1-3]. דברים אלה מחלישים את גרסת המבקשת בהליך זה. יחד עם זאת, אינני סבור כי יש בדברים כדי למנוע מן המבקשת לקבל את יומה בבית המשפט וזאת על מנת שמלוא חומר הראיות הנוגע לעניין יוכל להיות מוצג ולאפשר הכרעה שלמה ומלאה בטענות הצדדים. לא ראיתי כי גרסתה של המבקשת בנוגע לביטול ההזמנות ממנה שהובילו לאבדן רווח נסתרו בחקירה הגם שלקביעה מוקדמת בנוגע להתנהלות הצדדים שהובילה לאי אספקת המכונות – קביעה שאינה אפשרית בשלב דיוני זה - תהיה השפעה גם בעניין זה.

לאור כל האמור, אני מאריך למבקשת את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד בו הוגשה בפועל ונותן לה רשות להתגונן. תצהיר המבקשת ישמש ככתב הגנה. התיק יועבר למנ"ת וינותב למסלול המתאים בהתאם לסכומו. הוצאות הליך זה יקבעו בהתאם לתוצאות.